דקה לאחר שהתינוק נולד, מוטלת עליו משימה חדשה וקשה: לנשום בכוחות עצמו. כדי לוודא שהוא אכן עושה זאת, עורכים לו מייד עם היוולדו את בדיקת האפגר. אם הוא בוכה, זה סימן מצוין
מהרגע שבו יוצא תינוקך אל אוויר העולם, מופנות אליו כל העיניים. משימתו הראשונה היא להתחיל לנשום בכוחות עצמו, והבכי הראשון הנשמע דקות ספורות לאחר הלידה, הוא המדד הטוב ביותר לכך. התחלת הנשימה העצמאית כרוכה בכמה שינויים אצל התינוק. עליו לעבוד קשה ולספק לעצמו את החמצן. הגירוי לנשימה הראשונה נעשה על ידי כמה אירועים,המתרחשים בעת ובעונה אחת. הירידה הפתאומית ברמת החמצן והעלייה ברמת הפחמן הדו חמצני בדם התינוק מגרים את מרכז הנשימה במוח. בנוסף לכך, גורם הלחץ המכני המופעל על בית החזה בזמן המעבר בתעלת הלידה, לסחיטה של הריאות וליציאת הנוזלים שהיו בהן, וכך יכול התינוק לנפחן ולמלאן באוויר בזמן נשימתו הראשונה. גם הגירוי החיצוני של טיפול המיילדת בתינוק בשעה שהיא מנגבת אותו, תורם להתחלת הנשימה. מרגע זה ואילך חדל תינוקך להיות תלוי בשילייה ובחמצן שסיפקת לו דרכה, והשריד היחיד לקשר הפיזי המיוחד שהיה ביניכם בתשעת חודשי ההריון יהיה הטבור - נקודת החיבור של חבל הטבור בין האם לתינוק. לאחר שתינוקך ינשום, תוכל המיילדת להתפנות לבדוק אותו, לנקות אותו, לשקול אותו ולחתל אותו.
חמשת המדדים
הצוות הרפואי יערוך לתינוקך את "בדיקת אפגר" המפורסמת, שנועדה להעריך את יכולתו של התינוק להסתגל לחיים מחוץ לרחם. בדיקה זו הוצעה לראשונה על ידי וירג'יניה אפגר בשנת 1952, ונמצאת בשימוש מאז. השיטה מבוססת על בדיקת חמישה מדדים, הנבדקים פעמיים: בפעם הראשונה דקה אחרי הלידה ובפעם השנייה חמש דקות לאחר הלידה. כל סימן מקבל ניקוד בין 0 ל2-, ולכן הניקוד המירבי שאותו ניתן לצבור הוא 10. סך כל הנקודות שנצברו מהווה את תוצאות הבדיקה.
- דופק. התינוק מקבל 2 נקודות עבור דופק תקין, כלומר כאשר קצב הלב הוא יותר מ100- פעימות לדקה. אם הדופק נמוך מ100- פעימות לדקה, יקבל התינוק נקודה אחת, ואם לא ניתן למשש דופק, התינוק לא יקבל נקודות.
- נשימה. אם התינוק מנסה לנשום נשימות עמוקות ובוכה מייד, הוא יקבל 2 נקודות. אם נשימתו חלשה הוא יקבל נקודה אחת, ואם הוא אינו מנסה כלל לנשום, הוא לא יקבל נקודות.
- מתח השרירים (טונוס). נקבע על פי תנועות הגפיים של התינוק. הוא יקבל 2 נקודות על תנועה ערה, ולא יקבל נקודות אם אינו מניע כלל את גפיו והן רפויות.
- התגובה הרפלקסיבית לגירוי. תגובת התינוק לגירוי נבדקת על ידי מגע ידיים. אם התינוק מגיב בבכי הוא יקבל 2 נקודות, אם רק יעוות את פניו כתגובה יקבל נקודה אחת, וכאשר לא יגיב כלל - לא יקבל נקודות.
- צבע העור. צבע עורם של רוב התינוקות בעת לידתם הוא כחלחל. תוך כמה דקות מן הלידה מתחיל גוון העור להשתנות לוורוד. אם כל הגוף הופך ורוד יקבל התינוק 2 נקודות. אם קצות הגפיים נשארים כחלחלים יקבל נקודה אחת, ואם כל גופו נשאר כחלחל הוא לא יקבל נקודות כלל.
הטיפול שאחרי
סיכום הניקוד שמתקבל קובע את הטיפול שאותו יקבל התינוק בדקות הראשונות לחייו. ככל שהניקוד גבוה יותר, מצבו של התינוק טוב יותר. הניקוד שמתקבל אחרי דקה קובע האם יש צורך לתת לתינוק סיוע נשימתי. רוב התינוקות מקבלים ציון גבוה בבדיקת האפגר: בין 7 ל10- נקודות. תינוקות שמקבלים ניקוד נמוך יזדקקו לטיפול מיידי, כהחייאה והנשמה על ידי רופא הילדים. הטיפול המיידי הניתן בעקבות תוצאת מבחן האפגר לאחר דקה מיטיב עם רוב התינוקות, וזה משתקף בתוצאת מבחן האפגר לאחר חמש דקות. תינוק שאינו מגיב לטיפול, ולאחר חמש דקות ניקוד האפגר שלו עדיין נמוך, יזדקק לעזרה נוספת. רופא הילדים יגיע לחדר הלידה בהתאם לבקשת הרופא המיילד. במקרים מסוימים, כאשר מתעורר חשש לבעיה עוד לפני הלידה, אפילו קל שבקלים, יוזמן רופא ילדים לשם מתן טיפול מיידי במקרה הצורך. חשוב לציין שניקוד בדיקת האפגר אינו מהווה אמצעי לניבוי עתידו של התינוק, והוא נותן מידע רק לגבי הצורך בתשומת לב מיוחדת בדקות הראשונות לחיי התינוק. ניקוד נמוך אינו מנבא את מידת האינטליגנציה או הבריאות של התינוק בהמשך חייו. נמצא שתוצאות נמוכות אחרי 10, 15 ו20- דקות, יכולות לנבא במידה מעטה בלבד נזק למערכת העצבים המרכזית. לאחר שתסיים המיילדת לטפל בתינוק, היא תניח אותו בין זרועותייך, כדי שתוכלו להתוודע זה לזה. אז יועבר התינוק למחלקת היילודים, ייבדק שוב ויושכב לישון, כיוון שגם הוא, כמוך, תשוש אחרי הלידה.
מתוך אתר ifeel